ישבתי עם יונתן, בעלי, במסעדה יוקרתית. הוא נראה נורא לחוץ והביט תכופות בשעון.

"הכל טוב? תאכל משהו" ניסיתי להרגיע אותו.

"כן, אני פשוט. רציתי לדבר איתך" גימגם.

"אוי. טוב, דבר" הכנתי את עצמי לגרוע מכל, או אולי גם ציפיתי.

"שנינו יודעים שהקסם בקשר שלנו אבד. וניסיתי לחשוב מה לעשות, איפה טעינו. אולי זה בגלל הילדים או לא יודע. בכל מקרה…" השתעל וגמע מים.

"בכל מקרה מה?" האצתי בו שיסיים את המשפט.

"חשבתי. כלומר, החלטתי להביא עוד גבר הלילה למיטה" הוא פלט מפיו בבת-אחת.

"מה? למה? את מי?"

"הוא תכף מגיע. תוכלו לדבר, הוא נראה נחמד ובאמת, מה שבא לך, את תוכלי להתחרט. הילדים ישנים אצל ההורים שלי היום גם ככה".

"אני לא יודעת מה להגיד".

"שאת אוהבת אותי".

"אני…"

 

"סליחה? מקווה שאני לא מפריע" קטע אותי גבר גבוה ולחץ את ידו של יונתן. "את יעל ,אני מניח. נעים מאד, אני סטפן" הביט בי עם העיניים הכחולות שלו. הוא צעיר ממני בהרבה, עם גוף חזק ועור שזוף. התבלבלתי. הכל קרה מהר מדי.

"שב" פינה יונתן כיסא. "אני אשאיר אתכם קצת לדבר, אני תכף אחזור" אמר ויצא החוצה.

 

הבטתי בסטפן, מתלבטת מה להגיד.

"אז אני סטפן" הוא ניסה לשבור את הקרח "נעים מ…"

"תגיד לי, מה לעזאזל אתה עושה כאן? בעלי יהרוג אותי" כעסתי עליו.

"מה את דואגת, זה הוא פנה אלי באינטרנט. הוא לא יודע בכלל על מה שיש בינינו".

"אז בוא נשאיר את זה ככה".

"אני כבר מת להיכנס אליך שוב. התגעגעתי".

"מה אתה מדבר, נכנסת אלי לפני יומיים" הזכרתי לו "והיה מדהים".

 

"מה היה מדהים?" הגיח יונתן.

"הסלמון" שיקרתי. "ממש טעים".

"טוב, לאישתי יש טעם יקר. אז מה החלטת?" ליטף את ראשי. "רוצה שסטפן יחזור איתנו?"

"לא יודעת" שיקרתי. סטפן הביט בי מופתע. "כאילו, כן. בוא נעשה את זה".

 

תוך חצי שעה כבר היינו במיטה, שניהם מתנפלים ומתחרים עלי. יונתן הוריד ממני את החולצה וסטפן את המכנסיים. זה הרגיש כמו חלום סוראליסטי שעומד להתגשם. יונתן נשך בעדינות את הפטמות שלי, כמו שאני אוהבת, וסטפן הכניס אצבעות לתוך התחתונים שלי, נוגע לא נוגע, בדיוק כמו שאני אוהבת.

 

סטפן הוריד את התחתונים שלי ויונתן ניגש לעזור לו. כל אחד מהם אחז בירך אחת שלי, מרימים את רגליי למעלה בפישוק רחב.

"תחזיקי את הרגליים שלך למעלה" אמר סטפן "ותני לנו לענג אותך".

החזקתי את רגליי ויונתן פישק את השפתיים שלי. "תראה איזה יופי" סינן לסטפן. יונתן פתח אותי לרווחה עם ידיו ונתן לסטפן להכניס אליי אצבעות וללטף את הדגדגן שלי. הרגשתי חמימות למטה וגנחתי בעונג. כשהייתי מספיק רטובה, יונתן הוציא דילדו ענק שהבאנו פעם מחנות אביזרים והחדיר לי אותו, כל פעם קצת, בזמן שסטפן שיחק בדגדגן שלי עם הלשון. זה כאב לי, אבל לא רציתי שיפסיקו. שניהם היו עסוקים בהנאה שלי, לא נותנים לי לענג אותם בחזרה.

 

מלא נוזלים ניגרו ממני, הרגשתי בעולם באחר. אחרי שגמרתי בפעם השנייה, סטפן נישק אותי למטה בעדינות.

"את חושבת שסיימנו איתך?" הרים את ראשו ממפשעתי. "תרימי את הרגליים יותר למעלה" אמר ושלף צעצוע אחר. עשיתי כדבריו. יונתן הרטיב את פי הטבעת שלי עם הלשון וסטפן החדיר לי חרוזים אנאלים וסובב אותם עמוק בפנים כשהוא מסתכל בעיניי ונותן לי תחושה שהוא שולט בגוף שלי.

 

ואז הוא הפעיל את הרטט. הרגשתי נקודות שלא הרגשתי מעולם.

בזמן שסטפן שלט בי עם ההחרוזים, יונתן שיחק עם הדגדגן שלי והחדיר לי אצבעות עם יד אחת ועם היד השניה צילם בוידאו את כל האיזור מקרוב. ואז הביא לי לראות. בבת-אחת כל גופי נמתח מרוב עונג.

 

"עכשיו את מוכנה" הוציא סטפן את החרוזים האנאלים, סובב אותי על ארבע והחל לחדור לפי הטבעת שלי. יונתן הביט בסטפן חודר אלי ועינג את עצמו תוך כדי. הוא לא נתן לי לרדת לו. אני גומרת שוב. סטפן יצא ממני, סובב אותי בחזרה על הגב, ושניהם הגיעו לסיפוק כשאני מתחתיהם, ממשיכים לענג אותי עם האצבעות. כל גופי רוטט, נוזלים נשפכים ממני, ולאחר עוד כמה התנשפויות והתכווצויות, הכל נרגע.

 

נפרדנו מסטפן לשלום, התקלחנו ונשכבנו במיטה. לא הצלחתי להירדם.

"למה בעצם החלטת לעשות את זה?" שאלתי במבוכה.

"כי אני רוצה שיהיה לך טוב".

"אתה עושה לי טוב".

"אני רוצה שיהיה לך טוב איתי, וחשבתי שזה יעזור. אני טועה?"

"לא, זה היה טוב. מאד. טוב לי".

"ואני יודע".

הדופק שלי האיץ בשניה. "יודע מה?"

"שהיית איתו. אני יודע".

 

השתתקתי. לא האמנתי שזה קורה לי.

"סליחה" התביישתי. "השנה האחרונה היתה קשה ו…"

"עזבי את זה עכשיו" הסתובב יונתן לצד השני ועצם את עיניו.

"אבל תגיד לי רק למה בחרת להביא אותו הנה".

"אם זה מה שצריך לעשות בשביל שנישאר ביחד, אני מוכן. לילה טוב".

"לילה טוב" חיבקתי אותו. "ותודה".

 

בהיתי בתקרה, לא מצליחה להירדם. הרגשתי רע. פגעתי באיש שכל-כך אוהב אותי וייסורי מצפון של שנה פעמו בי. אבל גם הרגשתי הקלה מצד שני. פינטזתי על הפעם הבאה שסטפן יגיע, ורק אז נרדמתי.