נערה קשורה בחבל

בחיים אני הבוסית, השולטת. כולם מקשיבים לי. כבר הרבה זמן שאני רוצה להגשים פנטזיה רטובה ולמצוא עבד צייתן להצליף בו, אז אזרתי אומץ והלכתי למסיבת סאדו, אבל שם ציפתה לי הפתעה נעימה שלימדה אותי על המאווים האמיתיים שלי

 

ירדתי במדרגות אל המסיבה ומשם עברתי דרך פרוזדור אפלולי ומעושן שבקצהו חץ צהוב וזרחני

המורה שמאלה. הלכתי בעקבות החץ. כבר הרגשתי את הבסים בלב. אני בפנים. מסביבי רקדו אנשים, כולם בבגדים שחורים וחשופים. בחורה אחת רקדה טופלס בכלוב, ולצידה גבר עם מחסום פה וישבן חשוף רוכן על ארבע ונאנק בעונג שכאישה שלישית, שרק מגפיים לגופה, מצליפה בו עם ספנקר ולגופה סטרפ און עם איבר מרשים. צעקותיו גברו על מוזיקת הטכנו המונוטונית, שהיתה חלשה מספיק בשביל שיהיה אפשר לשמוע אותו. קפאתי במקומי. הדבר הראשון שעלה בראשי היה לברוח מכאן, אבל כבר הרבה זמן שאני רוצה להצליף בגבר, בדיוק כך, כמו האישה במגפיים, ושהוא יתחנן אלי לעוד.

 

ביומיום אני מנהלת משרד קידום מכירות. התחלתי לעבוד שם במחשבה שזו משרה זמנית, אבל השליטה והניהול של 50 עובדים ודיילים שכפופים לי ועושים כל מה שאני אומרת ודורשת, הסב לי עונג; אז נשארתי עוד כמה שנים. כעבור זמן לא רב מספר העובדים גדל ותחום האחריות והסמכות שלי התרחבו, המשכורת גדלה בהתאם, ואיתם האגו שלי. לא אשקר, זה עשה לי את זה. כל בוקר אני קמה מלאת ציפייה, אוספת את השיער השחור שלי גבוה ומתוח, מורחת אודם חצוף על שפתיי השושנה שלי ומדמיינת איך אני פוקדת על העובד בחדר הצילום ללקק את נעליי, ללקק אותי בין רגלי ולהכין לי קפה. אבל לא היה לי אומץ. אז הגעתי היום לראשונה למסיבה ברוח סאדו-מאזו, משתעשעת במחשבה שאמצא עבד ראוי שיתחנן להצלפות ויצלם לי מסמכים. הסתכלתי שוב על האישה במגפיים. אני רוצה להיות היא.

 

התיישבתי, מעט מבויישת על הבר והזמנתי מונשיין. הבטתי לצדדים וחיכיתי לקשר עין עם מישהו, אבל כולם נראו עסוקים בשלהם. בדיוק כשסיימתי את המשקה, גבר גבוה, עבדקן ושחום עור התיישב בסמוך אלי.

"עוד סיבוב בשביל הבחורה פה" לחץ על כתפי "אני יניב. את חדשה, אני מניח" הביט בי.

"כן, איך ידעת?"

"הלבוש" אמר ובחן את החולצה המחוייטת שלי ששוליה התחתונים היו מקופלים בתוך חצאית משרדית שחורה שהדגישה את מבנה הגוף הגבעולי שלי. "אין ספק שאת מחמיאה לחצאית, אבל מחוך צמוד וביריות יותר יתאימו לגוף כמו שלך".

"עשר נקודות, אתה צודק. אני באמת חדשה" לגמתי מהמשקה שלי. שתיקה מביכה השתלטה. "תגיד, יש פה חדרים פרטיים?" שאלתי כבדרך אגב, מנסה לנצל את הרגע.

"למה, את מעוניינת?" הביט בעיניי השחורות, מרוצה מעצמו.

"בשביל מה אני פה?" חייכתי אליו.

"יש לי פה חדר פרטי שהוא רק שלי. בואי אחרי" הושיט את ידו.

 

הגענו לחדר קטן עם ספה ואביזרי סאדו תלויים סביבה, מקשטים את הקירות. שוטים, אזיקים, מסיכות עיניים. הכל. עיניי התמקדו על אביזרי הקשירות. ליבי החל לפעום.

"איך קוראים לך רק לא אמרת" הביט בי.

"את יכול לקרוא לי המלכה" לחשתי לו. "ואתה העבד".

יניב החל לפרוץ בצחוק. "לא, חמודה יש לך טעות. אני יניב ואני אקרא לך איך שאני רוצה, ואעשה בך מה שבא לי" פקד עלי ותפס את מפשעתי מבעד לחצאית.

"יש פה אי-הבנה" נאנקתי, מתענגת על מגע ידו בין רגליי.

"בטוחה?" פרם בבת-אחת את כפתורי חולצתי וצבט את הפטמה שלי. כאב נעים חלף בגופי.

"אני רוצה שתרד לי" ניסיתי לפקוד עליו בקול שבור.

"בבקשה" ענה לי "תורידי את הבגדים וחכי לי עם רגליים מפושקות כשזה הדבר היחיד שאת לובשת" הצביע על סט קשירות לפישוק מלא. "אני מחכה".

 

חיברתי את הרצועות לרגליי כשיניב מסתכל עלי ומזרז אותי. נשכבתי על הספה עם רגליים פתוחות. יניב התמקם בין רגלי, פתח את שפתי וליקק את הדגדגן שלי.

"נעים?" שאל בתאוותנות.

"כן, תמשיך" התענגתי.

"ולתת לך לגמור כל-כך מהר?" צחק. "ממש לא" יניב הוריד מהקיר שוט והצליף ישירות בין רגליי. רטט של כאב חלף בגופי, אבל לא אמרתי מילה. יניב הצליף פעם שניה, הפעם יותר חזק. פעם שלישית. רציתי עוד. עם כל הצלפה הרגשתי פרץ אנדורפינים ואדרנלין משתוללים בגופי.

 

יניב תפס בחזקה את השדיים שלי וחיבר לי מצבטי פטמות, כאילו הוא יודע בדיוק אילו נקודות עושות לי לגמור. הוא הרים את רגליי מעלה והצליף בישבני עד שהפך לאדום. המשכתי לשכב שם חסרת ישע כשהוא ממשיך להצליף בי, מדי פעם מחדיר לי אצבע, הוא לא הרשה לי יותר, או מלקק את הדגדגן הזקור שלי. בדיוק כשאני מתחילה להרגיש נעים מדי, הוא מצליף בי שוב, מעניש אותי על ההנאה שלי, וזאת רק הולכת וגוברת.

 

"את תתנהגי יפה?" החדיר לי אצבע.

"כן, מה שתרצה. בבקשה, רק עוד אצבע אחת" התחננתי.

"למה, תראי איך את גונחת יפה" יניב תפס את רגליי והרים אותן גבוה למעלה, ממשיך לדחוף לי אצבע אחת עדינה, מוציא ומכניס. התפתלתי מכל תזוזה קטנה של האצבע המורה שלו. ואז יניב שלף את האיבר שלו. הוא היה ענק כמו שדמיינתי. הוא סובב אותי על ארבע, שיחק עוד עם האצבע שלו בתוכי, ואז הוא נכנס אליי בבת-אחת. רציתי לצרוח מרוב הנאה. יניב תפס במותניי ודהר במהירות בתוכי, כשהוא מצליף בישבני. תוך דקות הגעתי לשיאים שלא הכרתי והתפוצצתי מרוב עונג, שלוש פעמים ברצף.

"תפתחי את הפה" פקד עלי כשאיברו הגדול מול פניי. עשיתי כדבריו ובלעתי עד הטיפה האחרונה.

"ילדה טובה" ליטף אותי. "בואי מחר בערב. ותלבשי משהו אחר, אה?"

"אני אבוא".

"ושלא תעזי לחשוב שאת שולטת במשהו. אני עושה לך מה שאני רוצה ואת שותקת".

"אני אעשה מה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה, כמה שאתה רוצה"  כפתרתי את חולצתי. "אגב, שמי יעל".

"נתראה מחר יעל".

 

חזרתי הביתה לפנות בוקר והלכתי לישון, משחזרת בראשי את הלילה שחלף ומדמיינת את הלילה הבא. בבוקר קמתי, אספתי את שיערי השחור ומרחתי אודם, כמו כל יום. כשהגעתי למשרד נתקלתי בבחור מחדר הצילום.

"אני רוצה את העותקים על השולחן שלי. עכשיו. עם קפה" פקדתי עליו ודמיינתי איך הוא קושר אותי על ארבע, אוזק את ידיי ומצליף בי כשאני מלקקת את רגליו.

"תבקשי ממישהו אחר, אני עסוק עכשיו".

"איזה גבר סקסי" חשבתי לעצמי והכנתי קפה.